תשובה קצרה: ייעוץ בתחנת המשטרה – מה חשוב לדעת?
לעצור יש זכות להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו, וכשהוא או קרובו מבקשים זאת, על האחראי על החקירה לאפשר את המפגש ללא דיחוי (סעיף 34 לחוק המעצרים). לפני שעונים על שאלה כלשהי, נכון לבקש להיוועץ. אני משוחח עם העצור ביחידות, מברר את החשד ומסביר לו את זכויותיו ואת הצעד הבא.
מה קורה כשמתקשרים אליי מתחנת המשטרה
בשיחה הראשונה אני לא מתשאל ולא מנחה – אני שובר את הלחץ. כמו שתפקידו של החוקר להשאיר אותך בלחץ, תפקידי להוציא אותך ממנו: לגלות לך את זכויותיך, את נקודות החוזק והתורפה שלך, ואת הרגעים שבהם השתיקה פועלת לטובתך. בתחנה עצמה נערכת ההיוועצות: אני שומע ממך את התמונה כולה, עורך איתך הערכת מצב, ורק אז מייעץ לך כיצד לנהוג בחקירה באזהרה. במקביל אני פועל מול הקצין הממונה לשחרר אותך מהתחנה – הביתה או למעצר בית. אני עושה את זה מאז 2009 – בתחנות ברחבי הארץ, ממפת התחנות של משטרת ישראל ועד הנקודות הקטנות ביותר.
הזכות להיוועץ בעורך דין לפני חקירה
זכות העצור להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו מעוגנת בסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ועל המשטרה להודיע לו על זכות זו. ההיוועצות נערכת ביחידות ובסודיות, לפני תחילת החקירה. על החשוד לבקש אותה בפירוש – ולעמוד על כך. מי שאין בידו לשכור עורך דין פרטי זכאי, בתנאים הקבועים בחוק, לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית.
"אני מבקש להיוועץ בעורך דין לפני החקירה. עורך הדין שלי הוא יניב פרץ, 052-6455556."המשפט היחיד שכדאי לומר לחוקר לפני שדיברנו
זכות השתיקה ומשמעותה
לחשוד עומדת זכות השתיקה – הזכות שלא להשיב על שאלות העלולות להפלילו – והקצין הממונה חייב להזהירו על כך לפני שיחליט על מעצרו (סעיף 28 לחוק המעצרים). השימוש בזכות זו, מועדו והיקפו, הם החלטה מקצועית שתלויה בחשד, בראיות ובמצב החשוד – ולא החלטה שראוי לקבל לבד, בשתיים בלילה, מול חוקר. כתבתי על כך סקירה מקיפה – חשיבותה של זכות ההיוועצות.
מה אני עושה בתחנה
- היוועצות ביחידות לפני החקירה – הסבר על החשד, על הזכויות ועל ההתנהלות בחקירה
- בירור מול הקצין הממונה של עילת המעצר, ופעולה לשחרור מהתחנה – הביתה או למעצר בית
- ליווי בהליכי חיפוש, תפיסת חפצים, טלפונים וכלי רכב – ובקשות להשבת תפוסים
- פגישה עם העצור בבית המעצר / יחידת נחשון / המשטרה לפני הדיון, והיערכות מקיפה לדיון
- הכנה לדיון המעצר למחרת בבוקר – כבר מהלילה
- כשנפגעתם מאלימות שוטרים – ליווי בהגשת תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ובהליכים שאחריה
בני משפחה – מה אתם יכולים לעשות
- לברר באיזו תחנה מוחזק העצור ומה החשד שנמסר לו
- להודיע לעצור, דרך המשטרה, כי עורך דין בדרך – ושלא ימסור גרסה לפני כן
- לא לשוחח עם מעורבים אחרים על פרטי האירוע, ולא למחוק התכתבויות
- להתקשר אליי. גם בשעה שלוש לפנות בוקר
מה שנאמר בחדר החקירות – בלחץ, בעייפות, בלי להבין את החשד – נשאר בתיק לאורך כל ההליך.
עו"ד יניב פרץשאלות נפוצות
האם המשטרה חייבת לאפשר לי לדבר עם עורך דין לפני החקירה?
ככלל כן. החוק מעגן את זכות ההיוועצות ואת חובת ההודעה עליה. קיימים חריגים מצומצמים הקבועים בחוק, ובכל מקרה יש לבקש את ההיוועצות במפורש ולעמוד על רישום הבקשה.
זומנתי לחקירה "באזהרה" – מה זה אומר?
חקירה באזהרה פירושה שאתם נחקרים כחשודים, ולא כעדים. זהו בדיוק השלב שבו ייעוץ מוקדם משנה את תמונת התיק. כדאי להתייעץ לפני מועד הזימון, ולא בבוקר החקירה.
האם אפשר להשתחרר מהתחנה בלי להגיע לבית המשפט?
לעיתים כן. הקצין הממונה מוסמך לשחרר אותך מהתחנה – הביתה, ולעיתים בתנאים כמו מעצר בית, ערובה או התחייבות. פנייה מקצועית מוקדמת לקצין הממונה היא חלק מהעבודה בתחנה.
האם אתה מגיע לכל תחנה בארץ?
כן. אני מגיע לתחנות המשטרה ולבתי המשפט ברחבי הארץ בהתאם לצורך – תל אביב, בת ים, חולון, נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון, ירושלים, חיפה, באר שבע ועוד.
מה ההבדל בין עיכוב למעצר?
עיכוב הוא הגבלה קצרה של חופש התנועה לצורך בירור זהות או חקירה במקום, ומוגבל בזמן סביר (עד שלוש שעות, בכפוף לחריגים). מעצר הוא שלילת חירות של ממש, הטעונה סמכות בחוק, ובסופו, ככלל, הבאה בפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות. שני המצבים מוסדרים בחוק המעצרים.
מידע שימושי
- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 – הנוסח המלא נבו
- מפת המחוזות, המרחבים והתחנות של משטרת ישראל police.gov.il
- הגשת תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) gov.il
- הסנגוריה הציבורית – מי זכאי לייצוג משרד המשפטים
- לשכת עורכי הדין בישראל israelbar.org.il